במסגרת כנס לשכת רואי חשבון באילת הוצגו על ידי נציגי אגף המכס והמע"מ עקרונות מטיוטות שתי הוראות פרשנות חדשות שעניינן ניכוי מס תשומות בהקשר לתביעת פיצויים. שתי הוראות הפרשנות מתבססות על פסיקות בתי המשפט בנושאים אלו: פסיקת בית המשפט העליון בעניין אבי צמיגים, ע"א 507/02 ופסיקתו של בית המשפט המחוזי בעניין חברת א.ג.מ.ק למסחר, ע"ש 141/00, כזכור, אליו התייחסנו במבזק מס מס' 52 מיום 13.1.2004.

בעניין אבי צמיגים נפסק על ידי בית המשפט כי לא ניתן יהיה לתבוע תשומות, אשר נבעו מהוצאות ישירות הכרוכות בקבלת פיצוי (אשר הוא עצמו איננו חייב במע"מ), כדוגמת שכר טרחת עו"ד אשר טיפל בתביעת הפיצויים. בהקשר זה מנמק בית המשפט את החלטתו גם ברוח "כלכלית – מהותית", לפיה החברה היא למעשה "הצרכן הסופי" של השירות המשפטי, אשר לא "נמכר" לצד ג',ובשל כך יש למנוע את ניכוי מס התשומות.

בעקבות פסק דין זה תפורסם הוראת פרשנות חדשה ברוח תוצאות פסק הדין.

בעניין א.ג.מ.ק שלל בית המשפט המחוזי ניכוי מס תשומות אשר שולם לרכישת הטובין שניזוקו, ובגינם התקבל הפיצוי. עמדת אגף מע"מ אשר פורסמה ברבים לאחר מתן פסק דין א.ג.מ.ק הייתה כי על אף תוצאותיו המחמירות של פסק הדין, אגף המע"מ ימשיך לנהוג בהתאם להוראת התאמ"ו בעניין פיצוי על נכסים שניזוקו (ראה בהרחבה מבזק מס מס' 52), כך שיותרו בניכוי תשומות בגין אותם נכסים, ובגין קבלת הפיצוי זאת על אף שהפיצוי עצמו אינו מהווה "עסקה" לעניין חוק מע"מ.

יחד עם זאת מאמץ אגף המכס והמע"מ את תוצאות פסק הדין בהקשר לשלילת התשומות במקרים חריגים בהם בין היתר נטען ע"י המפצה – בד"כ חברת הביטוח, כי העוסק היה מעורב בגרימת הנזק.